1. |
||||
יש רבות כמוני
יש רבות כמוני: בודדות ונוגות,
האחת כותבת שירים, השנייה מוכרת בשרה,
השלישית מרפאה ראתה בדווס,
וכולנו שותות בצמא את הכוס המרה.
וכולנו יודעות:
בקרני בוקר-סתיו הנובלות
יש חלום נשיקה מתאדה ועולה....לא אלינו.
וכולנו פותרות
חום-עולם בעיני אמהות,
ותינוק אין איתנו.
וכולנו פוגשות בפתחי חדרים עזובים
שממון אפל וקר.
ואחת היא-
להפקיר בשר או רוח,
או לגווע אט בבתי-מרפא בדווס-
כה גדולה הכוס
וכה רב המשקה הדלוח,
ומאהבת-החיים ובדידותם אין מנוס.
|
||||
2. |
||||
את אישה לא יפה
את אישה לא יפה, בת עשרים ושתיים,
נר כבוי על שולחן-שבת.
כירח חיוור-שקוף בין אורות שמיים
את תמיד-בין תכלת תהומות ואחת...
בצחוקך הכמהה, שר תוגתך רודמת,
לבבך כיד פשוטה אל ברכת-מטר
מצפה למלה מלהיבה וקוסמת,
זו שלא תאמר מחר.
יש והוא מתדפק בלילות על הדלת,
ולבוקר-הנה עקבותיו שקפאו על רגבי חלום...
את נושקת אותם בשפתיים פצועות ואינך מתפללת
שישוב הלום.
|
||||
3. |
Veshuv ושוב
01:57
|
|||
ושוב
ושוב נשארת לבדה הנערה
ומכבה בלאט את המנורה,
והבהובי-פנינים קסומי אורות
כבים אחד-אחד על צווארה.
ושלהבות-פרגים באגרטל
עוטות צעיף שחור. הראי אפל.
והיא שומעת: אל תוגת חדרה
על בהונות-רגליו נכנס הליל.
והיא יודעת: פה היה אחד.
את צעדיו זוכר עוד המרבד.
את שמו לוחש עוד חרש השעון.
והוא הלך והוא רחוק לעד.
|
||||
4. |
Lo Ya'amin לא יאמין
02:22
|
|||
לא יאמין
לא יאמין, שאיני אוהבת איש,
יעלב וילך בטרם הבין.
אז אגש אל חלוני ואביט ארוכות אל הכביש,
אלווה בלי דמעה את שארית כאבי.
הם הלכו כמוהו-לא הפנו ראשם,
מאז לא ראיתים בחלום,
גם לא האמנתי שבקצב יאושם
לבבי האילם יהלום.
אך בהיותי בודדה, באין אדם,
יחרד קצת זה הלב הנבוב.
אז אשוך את שפתי החיוורת עד דם
ולא אקראנו: "שוב".
|
||||
5. |
Litmunat Ima לתמונת אמא
03:41
|
|||
לתמונת אמא
תמונתך כה שלוה. את אחרת:
קצת גאה ונבוכה על שאת-אמי.
מלווה בדמעה ובחיוך מוותרת
ומעולם אינך שואלת: "מי?"
לא תמהת, לא רגזת, עת באתי אלייך
מדי יום ביומו ואמרתי: "תני!"
את הכל הבאת לי במו ידייך
רק מפני שאני-אני.
ויותר ממני את היום זוכרת
את יגון-ילדותי, ונפשך כבר פתרה:
עת תבוא אלייך הבת הבוגרת,
היא תביא את יאוש תוגתה שבגרה.
כן. אבוא רצוצה ולא אשאל לשלומך.
לא אבכה בחיקך, לא אלחש: "אמי!"
את תדעי:
זה שעזבני היה לי יקר ממך
ולא תשאליני: "מי?"
|
||||
6. |
Ha'orev העורב
03:14
|
|||
העורב
שעת היום נזדקנה לאט ואגרת איננה.
על כן אביט בחלון אל עופרת-סגריר שפוכה.
שם עורב בודד וגא ישב על חוד האנטנה,
והוא כמוני: לאה-זכרונות ואיננו אוהב אותך.
הוא כמוני: שחור, מלגלג ופיכח
וגבוה מאוד מאדם ורחוק מנגה כוכב.
אי-שם בקינו התלוי על אילן קרח
מחכה לו אורחת שנואה-דממת הסתיו.
מה לחש לו עולם אביבי, מתקנדס, משתעשע,
עת היה גוזל מפרכס, רך-נוצה וצהוב-מקור?
לבבו הקודר, החכם, הקר יודע:
כל מי שאיננו אוהב-אל יזכור!
|
||||
7. |
Em אֵם
04:17
|
|||
אֵם
ראתה:
הילדים צחקו בחלום,
כאילו רדפו שניהם אחר פרפר אחד.
היא תשב ליד מיטתם עד לאחר חצות
ותחשוב על הצחוק ועל לובן כנפיים עפות,
כי היא אינה צוחקת בחלום...
יום המחרת יחכה מעבר לדלתות.
הבוקר יודע: עליו לחכלל לחיי-ילדים.
הוא ישלח אל סדקי התריסים את קרני החמה הורודים
וישפוך את אורו אל כוסות החלב...
אז תזכור האם שהילדים צחקו בחלום.
לאחר חצות יבוא העייף, הנוגה
יעמוד לצידה כנר כבוי,
ושפתיו תאמרנה: "סלחי אם תוכלי".
ורק אז יעלה מבטו ויעוף אל שפתיה
ויתמה: "פיך כל כך שלו...
כאילו צחקו הילדים בחלום".
|
Streaming and Download help
If you like Netta Shahar, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp